התפיסה הרווחת בקרב רבים היא כי חלוקת הרכוש במקרה של גירושין תהיה ברורה ופשוטה למדיי: רכוש אשר נצבר במהלך שנות הנישואין יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג וללא כל מחלוקת לגבי בעלות על אותו הרכוש. בפועל, פני הדברים אינם כה פשוטים, בפרט כאשר מדובר על בעלי חברות פרטיות, חברות בורסאיות או עסקים בעלי היקף נרחב. מה עושים, מה צריך לדעת ומהם ההדגשים החשובים במקרים כאלו?
הגדרות של רכוש משותף
רכוש משותף, על פי ההגדרה היבשה הוא רכש אשר נצבר במהלך הנישואים. בעת הגירושין מחלקים בני הזוג את הרכוש הזה ביניהם. הרכוש יכול להיות דירה, רכב, תוכניות חסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, מוניטין וכדומה. רכוש משותף נוגע גם לחובות ולכן גם הם יתחלקו באופן שווה בין בני הזוג.
הבעיה מתחילה להיות מורכבת יותר כאשר מדובר בחברה בורסאית הנמצאת בניהולו של אחד מבני הזוג. חברה בורסאית היא חברה שיש לה מניות המונפקות בבורסה. מצד אחד יכול לטעון בן הזוג כי הוא המנהל בחברה, הוא מחזיק גם במניות החברה וכי הוא זה שהביא לפריחת החברה ועבד כל השנים מבלי שבן הזוג השני היה שותף פעיל בניהול החברה. מנגד, יטען בן הזוג הלא פעיל, כי הוא זה שתמך בבן הזוג, טיפל באחזקת הבית והמשפחה ואפשר לבן הזוג להצמיח את החברה. במקרים כאלו ובמידה ואין הסכמה בין שני הצדדים, יגיעו השניים לבית המשפט לענייני משפחה, אשר ראשית יבקש לאמוד את שווי החברה הבורסאית.
שווי החברה הבורסאית נקבע על פי מספר פרמטרים, ביניהם כמה שנים היא קיימת, שינויים שחלו בה במהלך השנים, כמו למשל גידול או קיטון בכוח אדם, שינויים טכנולוגיים, היצע וביקוש למוצרי החברה ועוד. כדי לאמוד את שוויו של העסק באופן האובייקטיבי ביותר, ממונה גורם מקצועי מטעם בית המשפט להערכת שווי. הערכה זו יכולה להתבצע במספר דרכים, ביניהן בדיקת רווח מייצג, המתבססת על הערכה של פוטנציאל הרווח הממוצע של החברה, בדיקת היוון תזרים מזומנים עתידי אשר מתבססת על ניתוח פעילותה של החברה והערכת היכולות שלה להגדיל רווחים בעתיד או בדיקת שווי הנכס הנקי, בדיקה אשר מתבססת על שוויה הריאלי של החברה, בניכוי הוצאות שכר, סילוק חובות, שווי הציוד וכדומה.
כל האופציות פתוחות
מצד אחד, כשמדובר על חברות, יכול בן הזוג שאינו מחזיק במניות, לטעון כי הוא זכאי למחצית ממניות החברה המוחזקות על ידי בן זוגו, דבר שיקשה בעתיד על התנהלות החברה, דווקא מהאספקט הרגשי, מאחר ותהיה מעורבות עסקית משותפת של בני הזוג שהתגרשו, גם בעתיד. דרך אחרת היא לשלם לבן הזוג את מחצית שווי המניות בחברה, אספקט שגם הוא בעייתי, מאחר ונדרש סכום כספי גבוה שיהיה זמין כדי לשלם על חשבון שווי מחצית מהמניות.
מה עושים? בעלי חברות אשר חלקן גם נסחרות בבורסה, בוחרים לעתים בדרכים שאינן רצויות ואינן כשרות כדי להימנע מחלוקת הרכוש העסקי עם בני זוגם מהם הם מתגרשים. הם יכולים לבחור בהברחת הנכסים, שינוי רישום הבעלות על העסק ועוד דרכים שלא רק שאינן רצויות ואינן ישרות, הן גם אינן חוקיות. למעשה, ישנן דרכים מקצועיות לחלוטין, היכולות לסייע לבעלי עסקים, החשים כי הממון שצברו באופן עצמאי לחלוטין ובעמל כפיהם, יישאר בידיהם.
הדרכים היצירתיות בהן יכולים בעלי הון עסקי לנקוט, הן בראש ובראשונה הכנסת כל ההפסדים בחברה לסך כל שווי החברה בפועל. אחרים בוחרים למכור את העסק לצד שלישי ולרכוש אותו בחזרה לאחר הגירושין. חשוב לציין, כי למרות שדרכים אלו הן חוקיות, הן אינן דרכים הוגנות בפני הצד השני, המוצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה בבואו לממש ולדרוש את המגיע לו.
הדרכים ההוגנות ביותר הן לנסות ולהגיע להסדר עם בן או בת הזוג, לאמוד את שוויו האמיתי והריאלי של העסק, בניכוי הוצאות שוטפות ועתידיות שלו, כגון ציוד, טכנולוגיה, משכורות וגם חובות ולמצוא את דרך הביניים שמחד לא תותיר את בן הזוג הלא פעיל ללא כל חלק ברכוש זה ואף לא יותיר לבן הזוג הפעיל, בעל החברה, משולל זכויות או חולק במניות החברה עם אשתו. לצורך כך ממונים פעמים רבות בוררים ומגשרים, אשר ראשית אומדים באמת את מצב העסק ולאחר מכן מציעים פתרונות לבני הזוג. אחד מפתרונות אלו יכול היות גם מכירת העסק כולו. המלצה כזו ניתנת ברוב המקרים לעסקים המצויים בהפסדים ובחובות, ואשר מכירת העסק תצמצם את החובות, שעלולים לחול גם על בן הזוג השני, ממש כמו זכויותיו בעסק.התפיסה הרווחת בקרב רבים היא כי חלוקת הרכוש במקרה של גירושין תהיה ברורה ופשוטה למדיי: רכוש אשר נצבר במהלך שנות הנישואין יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג וללא כל מחלוקת לגבי בעלות על אותו הרכוש. בפועל, פני הדברים אינם כה פשוטים, בפרט כאשר מדובר על בעלי חברות פרטיות, חברות בורסאיות או עסקים בעלי היקף נרחב. מה עושים, מה צריך לדעת ומהם ההדגשים החשובים במקרים כאלו?
הגדרות של רכוש משותף
רכוש משותף, על פי ההגדרה היבשה הוא רכש אשר נצבר במהלך הנישואים. בעת הגירושין מחלקים בני הזוג את הרכוש הזה ביניהם. הרכוש יכול להיות דירה, רכב, תוכניות חסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, מוניטין וכדומה. רכוש משותף נוגע גם לחובות ולכן גם הם יתחלקו באופן שווה בין בני הזוג.הבעיה מתחילה להיות מורכבת יותר כאשר מדובר בחברה בורסאית הנמצאת בניהולו של אחד מבני הזוג. חברה בורסאית היא חברה שיש לה מניות המונפקות בבורסה.
מצד אחד יכול לטעון בן הזוג כי הוא המנהל בחברה, הוא מחזיק גם במניות החברה וכי הוא זה שהביא לפריחת החברה ועבד כל השנים מבלי שבן הזוג השני היה שותף פעיל בניהול החברה. מנגד, יטען בן הזוג הלא פעיל, כי הוא זה שתמך בבן הזוג, טיפל באחזקת הבית והמשפחה ואפשר לבן הזוג להצמיח את החברה. במקרים כאלו ובמידה ואין הסכמה בין שני הצדדים, יגיעו השניים לבית המשפט לענייני משפחה, אשר ראשית יבקש לאמוד את שווי החברה הבורסאית.
שווי החברה הבורסאית נקבע על פי מספר פרמטרים, ביניהם כמה שנים היא קיימת, שינויים שחלו בה במהלך השנים, כמו למשל גידול או קיטון בכוח אדם, שינויים טכנולוגיים, היצע וביקוש למוצרי החברה ועוד. כדי לאמוד את שוויו של העסק באופן האובייקטיבי ביותר, ממונה גורם מקצועי מטעם בית המשפט להערכת שווי. הערכה זו יכולה להתבצע במספר דרכים, ביניהן בדיקת רווח מייצג, המתבססת על הערכה של פוטנציאל הרווח הממוצע של החברה, בדיקת היוון תזרים מזומנים עתידי אשר מתבססת על ניתוח פעילותה של החברה והערכת היכולות שלה להגדיל רווחים בעתיד או בדיקת שווי הנכס הנקי, בדיקה אשר מתבססת על שוויה הריאלי של החברה, בניכוי הוצאות שכר, סילוק חובות, שווי הציוד וכדומה.
כל האופציות פתוחות
מצד אחד, כשמדובר על חברות, יכול בן הזוג שאינו מחזיק במניות, לטעון כי הוא זכאי למחצית ממניות החברה המוחזקות על ידי בן זוגו, דבר שיקשה בעתיד על התנהלות החברה, דווקא מהאספקט הרגשי, מאחר ותהיה מעורבות עסקית משותפת של בני הזוג שהתגרשו, גם בעתיד. דרך אחרת היא לשלם לבן הזוג את מחצית שווי המניות בחברה, אספקט שגם הוא בעייתי, מאחר ונדרש סכום כספי גבוה שיהיה זמין כדי לשלם על חשבון שווי מחצית מהמניות.
מה עושים?
בעלי חברות אשר חלקן גם נסחרות בבורסה, בוחרים לעתים בדרכים שאינן רצויות ואינן כשרות כדי להימנע מחלוקת הרכוש העסקי עם בני זוגם מהם הם מתגרשים. הם יכולים לבחור בהברחת הנכסים, שינוי רישום הבעלות על העסק ועוד דרכים שלא רק שאינן רצויות ואינן ישרות, הן גם אינן חוקיות. למעשה, ישנן דרכים מקצועיות לחלוטין, היכולות לסייע לבעלי עסקים, החשים כי הממון שצברו באופן עצמאי לחלוטין ובעמל כפיהם, יישאר בידיהם.
הדרכים היצירתיות בהן יכולים בעלי הון עסקי לנקוט, הן בראש ובראשונה הכנסת כל ההפסדים בחברה לסך כל שווי החברה בפועל. אחרים בוחרים למכור את העסק לצד שלישי ולרכוש אותו בחזרה לאחר הגירושין. חשוב לציין, כי למרות שדרכים אלו הן חוקיות, הן אינן דרכים הוגנות בפני הצד השני, המוצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה בבואו לממש ולדרוש את המגיע לו.
הדרכים ההוגנות ביותר הן לנסות ולהגיע להסדר עם בן או בת הזוג, לאמוד את שוויו האמיתי והריאלי של העסק, בניכוי הוצאות שוטפות ועתידיות שלו, כגון ציוד, טכנולוגיה, משכורות וגם חובות ולמצוא את דרך הביניים שמחד לא תותיר את בן הזוג הלא פעיל ללא כל חלק ברכוש זה ואף לא יותיר לבן הזוג הפעיל, בעל החברה, משולל זכויות או חולק במניות החברה עם אשתו.
לצורך כך ממונים פעמים רבות בוררים ומגשרים, עדיף עורך דין גירושין אשר ראשית אומדים באמת את מצב העסק ולאחר מכן מציעים פתרונות לבני הזוג. אחד מפתרונות אלו יכול היות גם מכירת העסק כולו. המלצה כזו ניתנת ברוב המקרים לעסקים המצויים בהפסדים ובחובות, ואשר מכירת העסק תצמצם את החובות, שעלולים לחול גם על בן הזוג השני, ממש כמו זכויותיו בעסק.
עו"ד חגית לב הינה בעלת משרד עורך דין גירושין שעוסק בדיני משפחה, צוואות, ירושות, קניה ומכירה דירות, הסכמי ממון ועוד. המשרד מעניק שירותי ייצוג בכל רחבי הארץ הן בבית משפט למשפחה והן בבית הדין הרבני. המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, כל התוכן באתר נכון למועד כתיבתו,
לתיאום פגישת ייעוץ 050-2404055 למאמרים ומידע נוסף בבלוג של עו"ד חגית לב, לחץ כאן